פיתוח אפליקציות בעזרת AI, האם הכלים כבר בשלים ליישום בארגון?
- שי חאקשוריאן
- 23 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
עד לפני שנה כמעט שלא דיברנו על פלטפורמות AI לבניית אפליקציות. הצורך במפתחים היה אבסולוטי, וה AI היה רק עוזר מהצד. התחום התפוצץ בתקופה קצרה, עם עשרות כלים שמתיימרים להפוך כל תיאור בשפה טבעית לאפליקציה מושלמת שמייתרת מחלקות שלמות.
אני אישית מתנסה ומשחק עם רוב הפלטפורמות המוכרות. זה מרגש, זה מסקרן, אבל זה גם קצת מפחיד! האם הכלים האלה באמת מוכנים לשימוש רציני בארגון שלי? האם כדאי לי להטמיע אותם כבר עכשיו, או שאולי הם עדיין לא בשלים מספיק?
משווה ובוחן, מה גיליתי?
בחודשים האחרונים בחנתי כמה מפלטפורמות ה-AI המובילות לבניית אפליקציות, יחד ולחוד. ניסיתי לבנות בהן ממשקים, לוגיקה עסקית ולהבין אם אני יכול לחבר אותן למערכות קיימות.
כדי לקבל תמונה מלאה, הערכתי כל כלי בכמה היבטים מרכזיים:
יכולות פרונטאנד: עד כמה המערכת מצליחה ליצור ממשקי משתמש טובים, רכיבים חזותיים ועיצוב.
יכולות באקאנד: האם הפלטפורמה מייצרת גם צד שרת, מסדי נתונים ו-API? איך איכות הקוד שהיא כותבת?
אינטגרציות: היכולת להתחבר למערכות קיימות, לשירותי צד-שלישי או לבסיסי נתונים קיימים.
חוויית משתמש: כמה קל לי, כמשתמש, לבנות אפליקציה בעזרת הכלי? האם הממשק אינטואיטיבי? האם אפשר לערוך ולשפר את הקוד ידנית בעת הצורך?
הטמעה: האם אפשר לשלב את הכלי במערכות החברה באופן מאובטח ותואם את מדיניות הארגון?
מצאתי שכולם מבטיחים גדולות, מילים מפוצצות כמו "פיתוח בלי לדעת קוד" ו"אפליקציה בדקות" ובמידה מסוימת גם מקיימים. ראיתי איך בשלושה משפטים אפשר להרים אפליקציות שעד לא מזמן הייתי צריך צי של אנשי טכנולוגיה ומוצר כדי לפתח.
בין התלהבות לתסכול - כשהפגמים מתגלים
אין ספק שההתנסות הראשונה בכלים האלו מרגשת.פתאום, משהו שאולי היה לוקח לי ימים של עבודה קורה תוך דקות.לדוגמה, תיארתי אפליקציה פשוטה לסינון קורות חיים עבור ה-HR שלנו: מצד אחד קורות חיים, מצד שני דרישות משרה והופ, תוך פחות משתי דקות קיבלתי ממשק עם בסיס נתונים כולל מערכת משתמשים בסיסית! הייתי באופוריה.
אבל לצד ההתלהבות הגיע גם התסכול. כל שינוי קטן שעשיתי דרך הממשק גרר תופעות לוואי משונות. תיקנתי עיצוב של כפתור בצד אחד ופתאום גיליתי שמשהו אחר נשבר בצד השני. מסתבר שבעוד שהכלים חכמים, הם עדיין לא חסינים מטעויות. כשניסיתי לדחוף אותם למשימות יותר מורכבות, התחלתי להיתקל בבאגים מוזרים, יש שקוראים להם "הזיות". היו מקרים שבהם ה-AI נכנס ללולאה אינסופית של תיקון עצמי.בקיצור, המהפכה כאן, אבל היא עוד קצת חורקת.
נקודה נוספת שגיליתי היא הצורך בהשגחה וולידציה. ה-AI ייצר עבורי מערכת, אבל האם הקוד בה טוב? האם הוא יעיל? האם הוא מאובטח ותואם למדיניות הארגון? עם דרישות אבטחה ורגולציה, אני לא יכול להרשות לעצמי לסמוך בעיניים עצומות על קוד גנרטיבי. צריך לוודא שהוא עומד במדיניות ושאין הפתעות לא נעימות.
ולבסוף, סוגיית הפרטיות: חלק מהכלים רצים בענן שלהם. האם אני מוכן שהקוד או הנתונים הרגישים של החברה יעברו דרך שירות ענן חיצוני? עד כמה הוא מאובטח? איך מתנהלת ההזדהות? זה שיקול משמעותי.כמה מהפלטפורמות מתחילות לתת מענה לכך, אבל הכל עדיין בחיתולים (למשל, Base44 מאפשרת לייצא את הקוד ולאחסן אותו על שרתים מקומיים).
האם להטמיע בארגון עכשיו?
לאור כל זאת, שאלת מיליון הדולר מבחינתי היא: האם להביא את הכלים האלה לארגון שלי כבר היום? אחרי התנסויות מרובות, התשובה האישית שלי היא "כן, אבל בזהירות". מצד אחד, הערך לחלוטין קיים: הצלחתי לבנות אב-טיפוס של מערכת פנימית קטנה תוך יום, במקום שבועות. רווח אדיר בזמן וכסף. אפילו דפי נחיתה או כלים פנימיים פשוטים שאני מרים ב"הינד עפעף" עם ה-AI יכולים לחסוך אלפי שקלים בעלויות פיתוח פוטנציאליות.
אז יש ROI חיובי מיידי בפרויקטים קטנים ולא קריטיים. מצד שני, בשביל מערכות ליבה גדולות אני עדיין סקפטי. התחושה שלי היא שהטכנולוגיה בדרך לשם, אבל עוד לא לגמרי שם. יכול להיות שקצת מוקדם מדי לזרוק עליה את כל כובד המשקל של מערכות הייצור המרכזיות. אנחנו כנראה בדור הראשון או השני של הכלים האלו, ויש להם לאן להתבגר מבחינת יציבות, תמיכה במקרי קצה, ואפילו ממשק משתמש.
האסטרטגיה שאני נוקט בה כרגע היא הכנסת הכלים בהדרגה. אני מתייחס אליהם כאל "משלימי כוח אדם" מעולים להאיץ פיתוח או לטפל במשימות צדדיות, אבל לא כתחליף מלא לצוות הפיתוח או לכלי הפיתוח המסורתיים, לפחות בינתיים. אני גם מקפיד לערב את צוות הפיתוח בבדיקת התוצרים: לוודא שהקוד הקריטי נבדק, שהארכיטקטורה הגיונית, ושלא נכנסו לנו תלות לא רצויות או בעיות אבטחה. במקביל, אני ממשיך לעקוב אחרי החידושים בתחום על בסיס יומי, כי הקצב מסחרר. קשה להאמין שלפני שנה כל זה עוד לא היה על הרדאר שלנו, והנה עכשיו זה בכל מקום, וזה לא עומד לעצור.
מחשבות סיום - לשאול את השאלות הנכונות!!
אז איך אפשר בכלל לסכם משהו שנמצא בתנועה מתמדת?? האמת היא שאי אפשר באמת לסכם. המהפכה רק בתחילת דרכה. מה שאני לוקח איתי מהמסע הזה הוא בעיקר הצורך בגמישות מחשבתית ובסקרנות. כן, אני מכניס את ה-AI לארגון שלי כבר עכשיו, בצעדים מדודים, כי אני מאמין שללמוד ולעשות זה חיוני. אי אפשר לשבת על הגדר ולחכות שהכול יתבגר בלי להשתתף בחגיגה. מצד שני, אני ניגש לזה בעיניים פקוחות: מוכן לתקלות, מודע לחסרונות, ועם תוכנית גיבוי לכל מקרה שיבוא.
יותר מכל, אני מקפיד לשאול את השאלות הנכונות לאורך הדרך. בכלי חדש שאני בוחן, אני שואל: איך זה עובד? איפה המגבלות? האם זה נותן לי ולצוות שלי ערך אמיתי או סתם גימיק? השאלות האלה לא פחות חשובות מהתשובות או מהתוצאות המיידיות שהכלי מפיק. כי בעולם שבו ה-AI כותב לנו קוד, התפקיד שלנו כבני אדם הוא לוודא שאנחנו שומרים על התמונה הגדולה, על הצרכים העסקיים, על האיכות, על האתיקה ועל האחריות.
בסופו של דבר, אני אופטימי מאוד. השנה האחרונה הוכיחה שמה שפעם היה מדע בדיוני הופך למציאות יומיומית. הכלים האלו ילכו וישתפרו, והם כאן כדי להישאר. אני מתכוון להמשיך לחקור, להתנסות וגם לטעות בדרך ועם קצת מזל, ועם הרבה למידה, נוכל לקצור את פירות המהפכה הזו ולצמוח יחד איתה.
בהצלחה!
תגובות