לא מזמן קיבלתי פרויקט חדש. מאפס. בלי מערכת ישנה, בלי מגבלות היסטוריות ובלי "ככה זה עובד היום". הרעיון הגיע מחטיבת השירות. עוד לפני אפיון, תקציב או לו״ז זרקנו את הדרישה לכלי AI, ובתוך זמן קצר קיבלנו מסכים, דשבורדים ותהליך שנראה כמעט כמו מוצר אמיתי. לא כדי לפתח, כדי להבין. ופתאום כולם ראו את אותו הדבר והערך היה ברור. עכשיו נשאר רק אפיון, תמחור, תיעדוף, טיקטים, ספרינטים, פיתוח, אבטחת מידע, בדיקות ותשתיות. ואז עצרתי: אנחנו ב-2026. זאת באמת הדרך שבה אנשים שחושבים AI אמורים לע

אתם מכירים את הרגע הזה שבו מישהו מהצוות שואל שאלה תמימה? "תגיד, איך עובד התהליך הזה?" ואז יש שקט. שקט של, זה נכתב לפני חמש שנים שנים, בלי אפיון, בלי דרישות ועל ידי מפתח שכבר מזמן לא נמצא באזור. לפני כמה ימים הגיעה אליי מנהלת המוצר שלנו עם שאלה כזאת בדיוק! היא סיפרה שיש תהליך ישן שנכתב מול כמה מערכות צד שלישי, והיא לא ממש מצליחה להבין את הלוגיקה העסקית שלו. וכמו בכל מקום שהאפיון לא היה קיים באותם שנים השאלה הראשונה שעלתה לה הייתה: "אתה יכול להיכנס לקוד ולבדוק?" כי אין דבר שא

לא, זה לא פתיח לסרט מתח של נטפליקס אלא תחילתה של שיחה עם קולגה שלי שסיפר לי בהתלהבות על מוצר חדש בתחום הבינה המלאכותית. הרעיון היה מבריק ופשוט: מערכת שמסוגלת לחסוך לצוותי שירות, דיגיטל ומוצר שעות ארוכות של עבודה ידנית, חיפושי מידע, תיעוד תהליכים והתעסקות אינסופית עם משימות שחוזרות על עצמן. ככל שהשיחה התקדמה הרגשתי את אותה תחושת התלהבות שמלווה כמעט כל חידוש משמעותי בעולם ה-AI. אבל אז עלתה בראשי שאלה פשוטה, שאלה שמלווה אותי כמעט בכל פעם שאני נחשף לטכנולוגיה חדשה: למה לרכוש מוצ

אני מודה, אני קצת מוטה. כבר שנים שאני חי בתוך האקוסיסטם של Atlassian. Jira לניהול משימות, Confluence לניהול ידע, דשבורדים, אוטומציות, ספרינטים... ובכלל, כל החבילה. האמת? זה עובד לי מצוין. החל מהרגע שבו נולד רעיון, דרך תכנון, ביצוע והטמעה, הכול עובר שם. אני גם משתמש בדוחות שעוזרים לי להשתפר כל הזמן: למדוד את עצמי, למדוד את הצוותים, להבין איפה אנחנו נתקעים ואיך המחלקות שאני מנהל יכולות לעבוד חכם הרבה יותר. אבל אם להיות כנה רגע… לפעמים בא לי קצת יותר. ברוכים הבאים לעולם של Ro

אתם מכירים את ההרגשה הזאת שכל שבוע יוצא כלי AI חדש למפתחים, ואתם כבר יודעים מראש איך הוא ייראה? זה יהיה עוד בן דוד מדרגה שלישית של VSCode, הפעם עם נגיעות Cursor, קצת פייסליפט של Copilot, והבטחה מהונדסת ש"הפעם זה שונה". אז זה קרה גם הפעם, רק שהפעם זה מלווה בטוויסט קטן. גוגל השיקה לאחרונה IDE חדש בשם Antigravity, שהוא כבר עכשיו, כן, נו.. עוד Fork של VSCode. נכנסתי לזה עם ספקות ברמת “ברור שזה יהיה עוד אותו דבר”. ואז ניסיתי. לא היה שם “וואו”, אבל אני מודה…משהו שם תפס אותי.

אני זוכר את הימים שבהם Canva הייתה פשוט המקום לעשות בו פרזנטציה יפה או ניוזלטר מעניין. לאחרונה, משהו השתנה! הם שחררו את Magic Studio, עם הבטחות לשנות לגמרי את הדרך שבה אנחנו יוצרים תוכן, דוחות, ואפילו קוד. אז ניסיתי הכל. באמת הכל והנה הסיכום שלי כמו תמיד, בלי פילטרים ובלי יח"צ.

איך אבטיח שהנתונים יישמרו בצורה מאובטחת? איך אמנע מהמודלים לתת תשובות שגויות או מוטות? ואיך אגרום לארגון לאמץ את הכלים בלי לאבד את האמון של העובדים והלקוחות? דווקא מתוך המקומות האלה למדתי שחדשנות אמיתית קורת כשמשלבים את היכולת לרוץ מהר עם היכולת לעצור רגע, לשאול שאלות ולבנות גבולות ברורים.